1.
עמדתי
בכניסה
כמו נסיכה בנשף מפואר
מחכה שיכריזו שמי
לשווא
מחליפה תכניות והתרשמויות
ממה שעוד עתיד להתחיל
כאילו כבר מראש מצפים
לכישלון.

2.
מוזיקה
כולם צפים באוויר
והיא יושבת
זקנה
שערה הלבן ובגדיה השחורים
כמו תלויים על גופה
והיא תלוייה
על הקונטרה באס
מחזיקה בו כאילו היה
טיפת מים אחרונה
במדבר

והנה אני כבר רואה אותה
נאנחת בצד הבמה
עצמותיה יוצאות מגופה
וקצף עולה בפיה
מושיטה ידה
ובמקום
יד
לעזרה
מושיטים לה קונטרה באס
והיא
מניחה אותו עליה
באצילות
ומנגנת צלילים אחרונים
של חיים.


3.
כמו נץ היא עולה לבמה
הצ`לו האימתני בידיה
החסונות
מתיישבת
הקריאות לא נגמרות
מרימה ראש
התחלה

לבד היא מנגנת
כל כך רוצה
להצליח
בלי חולשה אחת
כשכל הכינורות הרימו את הקשתות
ראשה הורם
ורגליה השתרשו לבימת הפרקט

שמלתה האדומה
נוטפת דם לכל עבר
ובכח המוזיקה הזועפת
עולה למעלה
ומצמיחה עלים
ופרחים
ומהם נופלים על הקהל
ניצני חמלה.

4.
הפסקה
כולנו
לחצנו יד לדוד בן גוריון
בתורנו
תוך כרסום קליפות לימונים
זיהינו את פניו בין מסכות המתכת של האנשים
שנחשבים לגדולים.


5.
בפעם הראשונה בעולם
האולם
שלושת אלפים איש
פחות - יותר
פחות
רקדו
את פתיחת הנשף
שהתאחר
זוגות זוגות
קמו זקנים ממושביהם
וסבבו לצלילי הואלס הלבן
עד ש

מבין
הצעירים
נשלפה משקפת
קטנה הדורה
ונזרקה
לבמה
שממנה קפצו
זוג מריונטות
ובתנועות המכניות
שלהם
צפו
וניסו לתפוס
בעוד הקהל משתעל
ועוקץ.

6.
כשלבמה עלה המלחין
וסיפר את סיפור חייו העצוב
נשמות המקרופונים יצאו אליו
הוא בכה
את בכיו
ואפילו נשמותיו נשמעו ממרחקים
כשהוביל את תהלוכת התכריכים
הססגונית בין שורות הקהל
שבכה משמחה
ומגיל
על הפעם הראשונה בעולם.

7.
פני דסטין הופמן שלו
קורצות לקהל
מרימות יד
שיעול
מורידות מרימות
שיעול

ללא תווים
הוא מהתל בהם
יקפץ ויזמר
שירים אחרים
שונים
ותוך כדי
יעשה עיניים
לכנרית האדמונית

וכשיגמר זמנו
ושוטרי המוזיקה
יקיפו אותו
ידאג
לסיים בשיא
בשאגה
להרים ידיו
שיעול
כפיים
יוריד ידיו
ירים
נעלם.