טוב, כבר רבות נכתב על שני היצורים הללו כאמור, ונראה כי אי
אפשר לגשר ביניהם. נקודה.
אצל הדתי [רובם] עשיית המצוות היא כלאחר יד; מלמול התפילות
נשמע כמו זמזום דבורים. נראה כאילו הם עושים טובה לאלוהים שהם
מנסים לקיים את המצוות או להתפלל. מעטים מן הדתיים גם חודרים
לעומק הפסיכולוגי, כמו החסידויות למיניהם; גם שם מעטים הנוגעים
בנפשם.
עכשיו נביא את החילוני [רובם]. הוא יחיה לשם לחיות, למה? כי
ככה, "אני חי בלי לחשוב הרבה. יש לי את החברים שלי, המשפחה
שלי, וזהו. לא מעניין אותי לא פסיכולוגיה ולא פילוסופיה, אני
יש לי את הראש שלי ועם זה אני חי", יאמר החילוני המצוי. מדי
פעם יתקל בדתי מצוי, זה שהזכרתי למעלה [רובם]. הדתי ינסה לעשות
את החילוני כמוהו והחילוני יעיף אותו לכל הרוחות בשאט נפש [הוא
יאמר שהוא מנסה לכפות עליו לחזור בתשובה].
עד כאן לא רואים שום גשר בין העולמות, מבוי סתום. רק מה? ישנה
קבוצה של חילונים, אומר עליהם שהם היותר אינטליגנטים, הם כבר
הולכים לפסיכולוגים שנותנים להם חיזוקים להמשיך בחייהם. מעטים
מקבוצה זו נוגעים בעצמם בתחום הנפשי ויורדים לעומקם של דברים,
אם במיסטיקה או עניני מודעות שונים, הם כבר רוצים להכיר את
עצמם ובאמת אכפת להם מעצמם.

זוכרים את הקבוצה הדתית-מיסטית משהו? לא, לא המשיחיסטים, אלא
אלה הרוצים יותר לעומק פסיכולגי בדתם, או איך שאני מפרש: "למה
התכוון המשורר בכתובים". קבוצה זו עוסקת בנפשם פנימה. גם להם
יש את החברה שלהם [סגורה] ואת הרב שלהם [הפסיכולוג] לעניני
נפש.
אפשר לראות דמיון בין הקבוצה הדתית-מיסטית לבין הקבוצה
החילונית-מיסטית-פסיכולוגית: שניהם רוצים להבין את נפשם
ולהכירה לעומק; לשניהם באיזה מקום קצת נמאס מהחומר, מהגשמי, או
יש להם כבר מספיק מזה, ושניהם רוצים לצמוח קצת למעלה, או
להחדיר שורשים קצת למטה.
נראה לפחות שאם נפגיש שני יצורים אלו או שתי חברות מצומצמות
אלו, ימצאו מכנה משותף מאד ברור: "התשובות שאלוהים נותן לנו
דרך חקירת נפשנו פנימה".
קבוצות אלו עניינם ברע כמו בטוב, רוצים לדעת איך לאהוב את
"הרע" שהם רואים, כמו את הטוב בחייהם [שהם מקבלים כמובן
מאליו], או אצל הדתי: "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך", הלב הטוב
והלב הרע, ושניהם אצל האדם, רק מה? אלוהים ידע מה הוא בורא.
הוא ידע שנאהב את הטוב, וכשמגיע רע? אופס, יש בעיה, הולכים
לפסיכולוגים או לרב לטכס עצה, מעטים יודעים לפתור את "הבעיה
הרעה" בעצמם.

רבותיי, הארה! יש לנו גם לב רע, מה לעשות? ואלוהים נותן לנו
עצה:
תלמדו לאהוב אותו, מה יש? הוא עשה לכם רע?

היצורים הפסיכואנליטיים [העומקיים], אני קורא לכם להתאחד
ולגוון דעות ביניכם. רק מתוככם יוכל להיוולד דור חדש, דור
אמיץ, דור שעלה לשמיים וירד למעמקים.
סוף,
נאמר אך לא נגמר.