בבוקר אחרי שחזרתי ממך בחצר בחזית הבית
ראיתי מין איילה: היא עמדה ואכלה את הדשא ב
חצר בחזית הבית. אחר כך שמתי לב ש
הייתה שם עוד איילה, היא
אכלה וגדלה וגדלה ב
חצר בחזית הבית
חשבתי: זה בוקר זה לא אפשרי ל
תת לה ככה לגדול ו
חשבתי: זה לא רק הבית שלי אי
אפשר כך סתם לאכול
את הדשא
אז יריתי בה חץ שמזל שארזתי
בתיק לישון אצלך ו
הייתה לי גם קשת בין הדברים ש
אני לפתע צריכה
כשאני באה אליך
היא קצת עוד בזיג-זג צלעה על הדשא
אחר כך פתאום היא נפלה. נשארה עוד איילה
אחת ו
ביקשתי אותה לעזוב היא
הביטה בי ו
הביטה בדשא והבחנתי שכך מ
קרוב, יש לה עיניים כמו לי
היא לא זזה. בינתיים השמש בתוך השמים הלכה
וגדלה וגדלה ו
השמש הייתה לי בתוך העיניים ו
אמרתי לה: איילה,
תיזהרי
בסוף יריתי בה גם
השמש הייתה לי בתוך העיניים
היה לי חם
ורציתי להיכנס הביתה
אחר כך, שוכבת על המיטה, חשבתי:
בתיק כשאני באה אליך אני אורזת כלים ו
טוב שארזתי את מה שארזתי ש
זכרתי את כל הכללים
הפעם
וגם
מה לעשות בחיות המתות ש
שוכבות בפתח ביתי ו
אם אבקש אם
תסכים לעזור לי ל
קבור אותן יחד איתי ו
לבנות לי גדר ו
שלא יחזרו ו
לשתול תמרורי אזהרות ו
שוכבת חשבתי אם תסכים לעזור כי, אתה
טוב בגדרות ו
אחר כך גמלתי לבד לטפל בן, נזכרתי בעצם גם לי
גדלו הטפרים בלילות כשישנתי
אתך, במיטה לא שלי ו
שיניים טורפות ו
זנב, רעמה ו
בכלל ש
באופן כללי
אני לא זקוקה לעזרתך
שיניתי דעתי עוד מספר פעמים ו
בסוף נראה שכדאי
שאביא אותן ל
פתח ביתך ש
אתה תדע בודאי
מה לעשות בן
אז גררתי אחת לאורך הרחוב ב
שיניי ב
תוך צווארה ו
כך, כשגררתי חשבתי לי שוב ש
משהו בלילה קרה
לי אליך ש
צמחו לי אליך טפרים ושיניים ב
תוך מיטה לא שלי ו
צמח לי זנב ו
צמחה רעמה ו
בכלל ש
צמחתי כולי ו
הבאתי אותה אל פתח ביתך וידעתי ש
בטח תאהב
אותה, ואת השנייה כי צמח בי
מאוד מאוד הרעב
אכלתי בעצמי
וזהו, אני
לא צדה לך
נגמרו לי כל החיות
אני בעצמי אריות
עכשיו, אני
צמח בי מאוד הרעב
צמח בי
הכל צמח בי:
הטפרים צמחו ה
רעמה
אני עומדת ערומה וחושבת:
כמה גדלתי
כמה גדלתי  
כמה גדלתי