השמש עלתה,
עוד שדרה צרה
מוקפת עצים.
רוח,וקר לי בפנים.
אתה בא אליי בהקיץ
מוחק מאות של פנים,
מושיט ידך ונוגע,
תפילה של ריח נעים.
השמש כבר באמצע השמיים.
מורידה את המעיל.
גופך שוטף אותי כמו מים
גופי קטן מלהכיל.
הריח מתעצם,
רואה רעמים.
חיזיון מזערי
של אלוהים.
סוף של יום,
אותה שדרה.
השמש כיסתה אותי ואותה
בשמיכה אדומה.
לובשת שוב את המעיל
מריחה אותך פעם אחרונה.
הערב אתעורר ממך
ואפרד.
עד בוא הבוקר להאיר
לילה בודד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.