אלם עמוק / מיום גשם |
שטף דמעותי
ומהל מי כאב במים חיים
שזרמו ממני לרחוב
והלאה אלייך,
נשקו לעקבי נעלך המתרחקת
מכתימים
סימני כמיהתי לרגע
בו היית בידי
עטופה, מתרפקת בעור.
כששלח בי עוד רעם
רעדו חלונות,
זגוגית משקפי נמלאה באדים.
לא רואה,
שובל שמלתך, כתם אור אדמדם
מתרחק, מתערפל
קורא את שפתי ללטף בך,
מקווה
תפני ותבואי
אך...
?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|