יושבת לה ומשחקת אותה אלוהים
כשבעצם איננה מבינה מהחיים
מאשימה ותופסת עמדת כוח
אומרת כי לי אין מוח
אך כשרציתי וכאב לי ובכיתי, היא לא הייתה
היא הייתה עסוקה, התעלמה לה
מסתכלת עליי ומתאכזבת
מאשימה אותי ומתרגזת

בעודי מחפשת את היומן שהחבאתי באשנב
היא מכניסה לי גזר לפה כאילו אני ארנב
אך היא לא מבינה שלא כך המצב,
אם אני ארנב, אני מתחרה עם צב
בתחרות ללא עתיד ללא קו סיום אני מתחרה
מנסה להתעלם, אך לא מצליחה
וזה כואב שכך היא חושבת
לא מפנימה ולא מתנצלת

הבעיה נשארת לא פתורה
ואני לא מכונת כביסה
כי אותי לא סוחטים בלי הפסקה
אני בנאדם ויש לי רגשות
וכמו לבכות אני יודעת לענות
ולהגיד את מה שבמוחי
את רגשותיי ואת דעתי
אך זה לא עוזר, והבכי נשאר
לא רוצה להסתלק לו
ולפנות את הדרך למחר