שערו היה לבן,
כשרץ לעבר האסם.
בעלי חיים הוא גידל;
ילדים שאף פעם לא חדל להלל.
הילדים הביאו לו חיים.
הוא החזיר להם בחיוכים.
כשחזר מהאסם,
שערו בער.
בעלי חיים הוא חדל לגדל;
הילדים התמידו אותו לבקר.
השריפה בשערו אחזה,
את גופו לבסוף כילתה.
האבדון ממנו לא הירפה.
לא יכל היה לשאת את הגזירה המרה.
השריפה את גופו ביתקה.
השיתוק בגופו פשע.
בדרך כל חי הוא צעד,
עכשיו ולעולם -
אתה לא לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.