|
עכשיו כשמסך הדמעות התבהר
עכשיו כשראיתי שאתה לא חוזר
עכשיו כשהכאב כבר יבש על הכר
אולי זה הזמן להבין, זה נגמר
עכשיו כששפתיי יבשות וסדוקות
עכשיו כשידיי קרות וריקות
עכשיו כשליבי מדמם ופצוע
אולי מה שיישאר הוא רק געגוע
עכשיו כששכחתי כבר איך זה מרגיש
עכשיו כשלמדתי כבר איך להכחיש
עכשיו כשהאמת שוב חבטה בפניי
עכשיו כשהניצוץ דועך בעיניי
אולי זה הזמן להתחדש וללמוד
אולי זה הזמן להתרגש או למעוד
אולי יש לי כבר דרך ונותר רק לצעוד
אולי תמיד יישאר בי טעם של עוד
אולי עוד כואב וכל כך קשה
אולי הלב עוד רוצה מה שהראש לא מרשה
אולי אני עוד אוהבת כל כך
הלוואי שהכל כבר יישכח... |
|
|
עזוב אותך
מהפרצוף האדום
בצד, כשאתה באמת
צמא, ספרייט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.