אני לא רוצה להפחיד את עצמי
אבל אני מתחיל לשכוח מי אני
לאט לאט הכל נעלם
לאט לאט הכל מחוויר
השמש יורדת אל העולם
והכל פשוט משחיר
החשיכה הזאת, האפלה
אתה שיכור, היא שיכורה
עם שרשרת או חבל, לולאה יחידה
אותיות מתות, פסקה הנשימה
כשגשם יורד, אתה בדרך כלל רואה דרכו אוצר
עולה לאט לאט למעלה, תם ונשלם
נשיקה אחרונה בגשם, עם מישהו שאתה אוהב
מוות זה מוות, לא לדאוג זה לא כואב
ושאני שם למעלה, אני שואל המון שאלות
כמו למשל, למה דווקא במאי, גן ציבורי, ולמה לתלות?!
והוא ישמור על שנינו, זה ממש ממש חשוב
או שלפחות יאיר עליה, סוף-עצוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.