"הכל תלוי בלחן",
אמרו לי חברות התקליטים.
אמרו לי שלא משנה מה אני אכתוב,
העיקר שיהיה לחן קליט וטוב.

לא האמנתי להם, התווכחתי אתם.
אמרתי להם שחייבות להיות גם מילים טובות,
או לפחות מילים הגיוניות
כדי שהשיר יצליח וייכנס לפלייליסט של תחנות הרדיו.

הם לא הקשיבו לי,
הם אמרו לי שגם אם אכתוב את הטקסט הכי מפגר
ואשיר אותו בצורה אמינה וטובה,
אז אני אצליח ובגדול.

הם נתנו לי כדוגמא את שייגעצ,
הראו לי את הטקסטים שלהם.
הבנתי שהם צודקים.
להקה עם טקסטים גרועים, ממש מצליחים.

הבנתי שפשוט צריך לשיר אמין וטוב
ואפאחד לא מסתכל על המילים.
כן, נו, גם קצת קשרים ופרוטקציות יעזרו
אבל בתכל'ס, ככה זה עובד.

לא נעשה מזה סיפור גדול,
זה בטח כבר ידוע.
אני לא מגלה פה משהו חדש,
אבל זה מטריף העניין הזה.

לאחר שהעמקתי בנושא,
הבנתי שהשירים שזוכים להערכה אמיתית,
שזוכים להישמע גם שנים אחרי שחרורם,
הם השירים הטובים באמת.

כל שאר השירים,
שבאים רק לשרת את האינטרסים של חברות התקליטים,
שבאים להביא פרסום והצלחה מהירה לאומנים האלה,
הם סתם שירים שייעלמו מהתודעה שלנו מהר מאוד.

תודה על ההקשבה.