כשתמותי, בהלוויה,יבואו המון אנשים.
הם בטח יבכו, יגידו שזו אבידה גדולה,
שחבל... שהיית אישה הגונה.
ואת תחייכי שם מתחת לסדין הלבן
תשאלי אותי 'ראית?"
אבל אמא,
איפה כולם היו עוד כשהיית?
אני בשקט בשקט,
בלי שאף אחד ישמע,
לפני שיטמינו אותך באדמה
אתקרב לסדין
אלחש סליחה...
סליחה...
ואת,
לא תתני לי מנוח.
גם לא במותך.
תלחשי לי אז
'ביתי היקרה
לו היית כנה,
איפה היית לפני כל כדורי השינה' |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.