אבודה בתוך מעגל קסמים שלא נגמר,
מעגל קסמים שמתחולל בתוכיי,
אבודה בתוך שדיי, בתוך מלחמותיי הפנימיים,
להיות שבויה בתוך קיומי,
לחשוב על סיפוקם של שדיי
לחלום על סופו של הקיום.

לדעת שאין אחד שיוכל להעניק לי
שלווה פנימית אמיתית.
לחיות עם זאת, יום-יום, שניה-שניה.
מילים פנימיות רוחשות עמוקות,
אומרות לי דברים ששכחתי כבר מזמן,
טוענות אותי בתחושות לא מוכרות,
אך ידועות כבר שנים.

האם מצויה שלווה פנימית אמיתית במישהו?
רחקה ממני האמונה והידיעה על כך.