רר:
בקולך נשמעת עגמות מסוימת
אינני יודע מהיכן נובעת אך לא אשאל אם לא תספרי
בגופי בנפשי חשתי לא פעם קרוב
ודקות נוספות ללא קץ רחוק
ג4:
בעיני היני רואה סרט
ואת פה השחקנית הראשית
ר:
עוקב אחריה מתבונן
מנסה להבין דרך חיים שלמים
שנבנו מפיסות קטנות של רגעים ארורים

חלומים שלי לא היה בהם אפילו במהומה
יכול אני לרצות ?

אבק:
האבדה כה קשה ופוגעת בכל צורתה שהיא
אך הכאב הכי גדול
לאבד בתוך עצמך
ג4:
איני יודע
איך אפעל בכל שלב
איך הדברים כה מובנים לי
אולי עוגמתה הפסיבית
אולי יופייה הלא מובן
והיכולת לקחת אחריות ?
על ההחלטות שבנו
כן גם באם אנו מתפשרים בלקיחתם
עצם ההתפשרות הברירתית
או לאו
היא החידה .

רר:
נדמה לא מעט כי הינך רוצה להיות מרוחקת
כי גם כך
אין לאף אחד את האפשרות לגעת עמוק ולהרגיש

התשלומים כאמור כבדים מנשוא
מעצם מהותו מכוון .

תקשיבי ילדה
את רק בתחילת הדרך

כמו אלפי , מני , אחרים
רק גידלי , העצימי
את מאגר החיים

דן:
איוש ,
הנפלא הזה שגורם לך לחייך ולהביט מסביב בפליאה

רר:
רוצי , רוצי אל תוך שדות פרחים סגלגלים
חיוך שהוא
רק שלך
עם אותו מבע
ואותו ניצוץ
בשקיעה מדממת
הסניפי את הריח
את עולמך
אהבי כל חלק וחלק אפילו אם נחשב כמכוער

אלו 20 שנות חייך
ועודך קטנה
כי אין גבול לגדלות
ואת

לא יודע
רק באיחולי המון שלווה

תודה.