איפשהו בין שאריות האתמול
להבהובי המחר,
היא נמצאת בין מה שיהיה
למה שהיה ונגמר,
זמנים משתנים בעולמות משונים
אושר וסבל, הכל רגעים
מה שנלקח ומה שיגיע
על עלטת הליל השחר יפציע
הלכתי לאיבוד במקום לא ברור
זה כמו ספר עבה אבל אין בו סיפור
זה כמו מנגינה שאין בה תוים
בתוך ים של שמיים ללא כוכבים
מה שחשבתי ומה שאחשוב
זה לא כאן ליד, לא רחוק, לא קרוב
זה בעיקר לא ברור ובעיקר לא ידוע
מה יביא יום חדש, מה יתן עוד שבוע
זה עולם שלם של בלבול וטירוף
דבורה שגילתה שבפרח אין צוף
ואיך זה שכל העולם התבלגן
כי עכשיו לא יודע מה יש לי
ורק יודע מה אין.