דמדומי חמה משטים בחלום
עננים של שפיות צועקים מלחמה
ברחוב השלטים מוכתמים באדום
ואיבדנו כליל אהבת אדמה

הציונות הפכה עוד סיסמא בשירים
מילים סתמיות נזרקות באוויר
נערות צעירות מפתות נערים
ובינתיים ירד לו עוד לילה בהיר

חלום מטושטש מתערבב עם דמיון
בפנים הייאוש מחפש פתרון
עוברים ושבים מביטים בשמים
ואין כל תקווה ששולחת ידיים

פרחי אהבה שנבלו כבר מזמן
שולחים אותותם אל כוכב מתחבא
אלוהים מתלבט אם לברוח מכאן
והיום החדש אליו מתלווה

בשעת צהרים כשבחוץ המולה
אנייה של כאב מפליגה אל החוף
גשמים של זוועה ושלכת כחולה
מתפזרים במדינה כמו מבשרים את הסוף.