[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני הקטנה והם קוראים לי כל היום. בבוקר קוראים לי לאכול דגנים
כדי שלא אלך לבית הספר עם קיבה ריקה. בצהריים קוראים לי כי
שכחתי לסדר אחריי את השולחן. בערב קוראים לי לשבת ביחד איתם
בסלון. אבל זהו, הם לא אוהבים אותי.
יש לי אחות גדולה שלא מרשה לי להיכנס לחדר שלה וכל היום שומעת
מוזיקת מעליות. היא אומרת שזה איכותי, אני קופצת לה על המיטה.
היא מהתינוקות האלה של מכון וייצמן. מהילדות שאחד ההורים החליט
לשלב גידול חיידקים עם גידול ילדים. בעצם האבא שלה הוא גם האבא
שלי, אבל אני לא אוהבת ללמוד. יש לי ציונים טובים, אבל אני
רוצה דברים אחרים. אני רוצה לקנות בגדים, כן, בגדים. זה כיף
למדוד הכל בחנות, במיוחד כשאתה קטן. לא כמו אחותי שמתעצבנת בכל
פעם מחדש שאין שום דבר שנראה עליה יפה. זה בגלל שהיא פיצית ויש
לה ציצים, אבל זה בסדר, היא מוצאת משהו בסופו של דבר.
כשהיינו יותר צעירות אמא היתה מלבישה אותנו כמו תאומות, היא
קצת פספסה בשלוש שנים. נו טוב, היא היתה צעירה ותמימה וגם
הראייה שלה לא משהו. אחותי לא יודעת כלום על בגדים, היא סתם,
היא מעצבנת, היא חושבת שאני הבת שלה. כל היום היא אומרת לי מה
לעשות וכשאני רוצה להיכנס אליה לחדר היא נובחת עליי "עופי מפה
ותסגרי את הדלת קרצייה!", אין מה לעשות אצלי בחדר חוץ מלראות
טלוויזיה אז אני שואלת את אבא אם הוא רוצה לשחק איתי ג'נגה או
משהו ולתת לי לנצח. הוא כותב לי על דף שהוא לא יכול עכשיו מפני
שהוא מנהל שיחה חשובה בטלפון. אני שואלת אותו עוד כמה פעמים עד
שאמא צועקת עליי ללכת לחדר שלי. לא, הם לא אוהבים אותי.
בגיל שש כשאמא ואבא הכריחו אותי ללכת לכיתה א', בכיתי יומיים
שאני רוצה הורים חדשים. בבוקר השלישי אמא הביאה לי עיתון.
"קחי, תחפשי אמא אחרת." התבוננתי בערימת הדפים לפניי עם כל
הקשקושים המסודרים שהיו עליהם, חיפשתי את אחותי שתתרגם לי,
מצאה לה זמן מצוין להתקלח. אמא ראתה שאני מתקשה והציעה פתרון
מעולה לכל בעיותיי. "את תעלי לכיתה א', תלמדי לקרוא ואז תוכלי
למצוא לך הורים חדשים בעיתון." למען האמת, בסוף הלכתי לכיתה א'
הארור הזה רק כדי שיתחילו להגיד דברים טובים על ההישגים
הלימודיים שלי. גם לא מצאתי הורים חדשים, אלה שיש לי קונים לי
הרבה דברים אם אני מבקשת מספיק זמן, אבל הם עדיין לא ממש
אוהבים אותי.
היום יום חמישי. בימי חמישי בערב בדרך כלל יוצא שכולנו בבית
ואמא מכינה ארוחת ערב שכולנו אוכלים ביחד בשולחן במטבח. אין
דבר יותר מרגיז בעולם מהלעיסות של אמא, אם היא באמת אוהבת
אותי, היום היא תלעס בשקט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי בעצם מפיק את
כל הסלוגנים
המטומטמים האלה?


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/2/05 9:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ירקות מבושלים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה