New Stage - Go To Main Page

ארבל הכרמלי
/
זיכרונות מן ההווה

תמיד חשבתי שזיכרונות צצים מן הנעורים,
אולי זה היה נכון עד שיצרת בי זיכרונות קרובים;
כל-כך קרובים אל ההווה
עד שבא להתפלא
למה צריך לזיכרונות יפים
בזמן שהם נוצרים?-
לאחר מעט מחשבה
הגעתי לתשובה-
כדי להיווכח שמאומה לא השתנה
וידך החמה עדיין מעוררת התשוקה
ובכלל, כאשר אני מסתכל
כל מה שהיה בך עדיין יפה;
זו רק את שאפשר למצוא בה נשמה
שאפשר להתעלס בה ללא הפוגה,
רק אתך אפשר לקבל השיגעון
בלי נזק לאון,
רק אותך אי-אפשר לשכוח
בגלל הזיכרון.

הגיוני?
 

13/01/05 ©



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/1/05 23:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה