מה כל-כך מדהים בשקיעה הזו?
איזו מין הנאה סדיסטית אתה מקבל
מצפייה בשמש בעוד היא הולכת לעולם הבא,
מציפייה ממסך הוילונות השחור לסגור על השמים שלי?
למה אתה כל-כך אוהב סופים?
הרי הזריחה נצבעת באותם הצבעים...
ומשתתפים בה אותם אנשים.
כמה פעמים בחיים שלך ראית זריחה?
הרבה פחות משקיעות, אני מתארת לעצמי
ועדיין אתה טוען שיש בהן אקזוטיקה,
יופי,
רומנטיקה?!
למה אתה מנשק אותי בשקיעה הזו?
איזו מין הנאה סדיסטית אתה מקבל
מהדמעות המלוחות שלי שזורמות לעבר הכתף שלך,
מזה שאני נובלת בידיים שלך?
למה אתה כל-כך אוהב עצבות,
כמה פעמים ראית אותי שמחה?
הרבה פחות מעצובה, אני יודעת...
ועדיין, אתה נמשך לקול השבירה
החד פעמי הזה
וגורם לו בכל פעם מחדש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.