היה הייתה ילדה קטנה
לילדה היו 2 הורים: אמא ואבא.
ההורים תמיד אהבו אחד את השני ואף פעם לא רבו.
יום אחד הם הודיעו לילדה הקטנה שהם נפרדים

אבא בגד באמא יותר מחצי שנה.
לאבא יש מאהבת.
אמא עצובה ובעיקר בוכה.
אבא עזב את הבית,
כדי שיוכל לחשוב בקלות, מה הוא רוצה.
ועם מי הוא רוצה.

אמא גילתה את זה כבר קודם
אבל סלחה לו ונתנה ניסיון נוסף
אבא המשיך לבגוד בה
ולהעמיד פנים שהוא רק שלה שוב
עכשיו נמאס לו. ואמא כועסת עליו.

אמא גם כועסת על המאהבת.
היא שונאת אותה.
היא התקשרה אליה ופרקה עצבים.
גם סבתא התקשרה אליה.
היא קראה לה זונה, מכשפה,
הן צעקו עליה
שהיא פירקה לנו את המשפחה
ושהרגליים שלה פתוחות גם לאחרים.

סבתא לא מפסיקה לבכות.
אפילו סבא, המאצ'ו והגבר
בכה כשדיבר עם אמא.
כל המשפחה וכל הדודים
מתקשרים לנחם, לעודד, לתמוך
דבר שגורם לאמא לבכות חזק יותר.

עכשיו אבא בתקופת צינון, אצל אח שלו במרכז
כדי שיוכל לחשוב בבהירות
וכדי להיפגש עם פסיכולוגית שתעזור לו להבין
אח שלו התקשר ואמר שלא נראה לו
שאבא בכלל רוצה לחזור אלינו
שהאישה האחרת, בלבלה אותו לגמרי

אמא נסעה לאבא כדי לדבר אל ליבו
היא פוחדת שזו הפעם האחרונה
אבל היא חייבת לנסות לשכנע אותו לחזור
הלוואי שהיא תצליח, הלוואי...

(נכתב מאוחר יותר)
אבא חזר אחרי כמה ימים
והודיע שהוא נשאר עם המשפחה
הוא לא הצליח לחיות בלי הילדה הקטנה שלו
כשהוא חזר, הוא ישב קצת מדוכא בבית
וחשב, חשב הרבה.
הילדה הקטנה לא הבינה
על מה יש לו לחשוב בכלל.
המשפחה זה הדבר הכי חשוב בעולם.

אבא ואמא קראו לשיחה את הילדה הקטנה.
אבא אמר שהוא לא מסוגל יותר
והוא לא רוצה להמשיך לשקר לילדה שלו:
זהו, הפעם הפרידה היא סופית
ועוד כמה שבועות, שהעניינים יירגעו
הם ימשיכו הלאה לכיוון גירושים

כמובן שזה לא בגלל הילדה הקטנה.
ההורים מאד גאים ומאושרים עם הילדה שלהם
ואבא גם אוהב מאד את אמא
אבל לא אוהב מספיק ומגיע לה יותר

הוא גם רוצה להישאר קרוב, באזור
שהילדה הקטנה לא תרגיש כאילו הוא עזב
ותדע שהוא תמיד איתה
אבל הילדה הקטנה יודעת שהוא עזב
לתמיד.

והילדה הקטנה הזו היא אני

מוקדש באהבה רבה להוריי היקרים שנפרדו ב-24.11.04