הכל נגמר! אבל איך? למה?
לא אדע...
עם רדת הגשמים על האדמה
עלי ירדה המהלומה,
סר החיוך מנגד עיניי.
אוזני עדיין מחכה לקלוט הברה
ואני נשארתי בודד.
גופי בודד, גופה בודד
אך נפשותינו - לאו!!!
עדיין קשורים נשמותינו
בחבלי הרגשות העדינים.
הבלי הרגע לא יוכלו
לנתק רגשות בני ארוך.
יפים הדברים שבלב
אך גם הגוף מבקש את שלו,
ועתה משתוקק גופי לערוג
לחוש לטיפותיה ונשיקותיה
אשר הין לי כסם.
נפשי, אשר עדיין עמה,
תעזור לי במלחמה;
זאת מלחמתי במציאות,
מלחמתי בבדידות.
זוהי מלחמה קדושה
על כס הנשיות
לבקש ולהשיב האהבה ללבי
אשר אבדה במצולות המציאות.
1975 © |
