תוגה נוסכת את לבי
על היותי קצת שונה;
אולי "אחרת"
מילה יותר הולמת...
הוא כתב שירי אהבה
ואני מתעתעת בעצמי
שהמילים אליי נכתבו
בעודו מבלה את ימיו ולילותיו
בחיפוש אחר האחרת.
כאיש עדין נפש
משדל שאליי הוא כותב
כאשר בעצם מתעתע בעצמו
בחיפוש למלא ריקנות ובדידות
שאינה נסבלת עבורו.
לו הקשבתי היטב
יכולתי לשמוע את האמת
כבר בשיר של אתמול
וזה שלפניו...
וזה מלפני חודש...
וזה מלפני שנה...
רק שהייתי אני ממש אווילה.
מעתה אלחין לי את הדממה
ואין פצע שיגליד,
מה שלא היה שלי
לא איבדתי,
ורק האמונה שהתנפצה -
מכאיבה...
הוא ביקש ממני: "שמרי על עצמך"
ולא הבנתי מדוע...
בכל זאת, אני מלאת תודה לאיש
אשר לימדני הלכות אהבה
בטרם העבירני פרק הפרידה.
08/01/05 |
