זה נפל עליה בבת אחת.
היא נולדה לתוך זה, טוב לא ממש נולדה לתוכו אבל מגיל צעיר
היא כבר בזה. היא קמה עם זה בבוקר, אוכלת עם זה צהריים
והולכת לישון עם זה בלילה. בהתחלה זה היה לה קשה, היא לא
ידעה איך היא תוכל להסתדר עם זה, אבל איכשהו החיים נמשכו,
זה המשיך להיות בתוכה אבל היא המשיכה לחיות, לחיות עם זה.
כל הזמן אמרו לה שהיא דומה לו, לאיש הזה היא לא ראתה את
הדמיון.
פעם שאלו אותה איך היא לא בוכה על זה, איך היא יכולה להמשיך
לצחוק ולחייך עם זה, ואפילו רמזו שהיא שכחה את זה. היא לא
שכחה.
ביום שזה קרה היא הבינה שהיא לא תשכח, זה הוא חלק ממנה שאי
אפשר להפריד. מאותו רגע ועד היום שהיא תמות זה תמיד יהיה חלק
ממנה. היא תמיד תהיה זאתי שזה קרה לה, היא לא מתביישת
בזה.
זה מה שזה
היא זה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.