חיפשתי את זאת,
שאינה ישנה בלילות,
על משכבה מתהפכת,
לצידה, מקום ריק
וכרית מיותמת...
זאת שחולמת,הוזה
על אביר,
על גבי סוס לבן,
לבושו חכלילי, ארגמן,
שיבוא בדהרה,
יגחן, ויניף לאוויר
את גופה המייחל,
לא חוקר, לא שואל...
בחיבוק אימתני,
על סוסו, מול פניו
בפיסוק, גוף אל גוף
והרטט, נדנוד האוכף,
בסערת אהבה...
ליטופים של חיבה,
נטמעים, אין מילים
למרחק התשוקה דוהרים,
פניה, את פניו מאירים...
רק שניהם בעולם,
ואין איש מלבדם,
בוערים לבבות
פועמים בחוזקה,
של אביר והוזה,
מתעלסים ללא תום,
עד כלות החלום...