א. להרוג אותי. זה מה שהם רוצים.
הם צופים בי גוועת, באיטיות.
יום אחר יום, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה.

ב. הזמן שנותר לי, רגעים ספורים.
הם סופרים, מחכים, שאמות.
נפעמים מבואה, נרגשים עד כאב... נשימתי האחרונה.

ג. זהו הסוף, הם כבר יודעים.
בחדרון חנוק, ללא ריהוט.
רק אני והם. מלאך המוות... כבר בדרכו הנה.

ד. כבר כמעט שלוש שנים.
לא נותרה בי כל זהות.
ראיתי הכל. שמעתי הקול. כאבתי יותר מכל. נשמתי אבדה.

ה. דממה. רק רחשי הלב נשמעים.
הגיעה שעתי. באיבריי לאות.
ידי נשמטת. ראשי צונח. לבי מפרפר וגונח. נפשי שקטה.

ו. הם סחטו ממני את טיפת החיים.
בכאב, באכזריות חייתית, בהתעללות.
יקירי לעולם לא ידע כמה אהובתו סבלה.

בשביל שהוא יחיה...