לו המילים לא היו יפות דיין,
לא היו מתכנסות בבועות של ביאורים,
מתוקים
מכובדים,
אז איך הייתם מעזים לקרוא,
להתמוגג
מיופיין,
מהאמת המכוערת,
המתחזה ליצירה,
מרופדת במרבד של גאווה,
עטופה בלחישות
של מתק שפתיים.
אז אני אמצא את הדרך,
לעטוף את המציאות,
באשלייה זוהרת.
כדי שתוכלו לראות אותה,
מבעד לעיניים מוקסמות מצועפות,
ולא כמו שהיא באמת.
מקוללת.
מכאיבה.
פוצעת את הנפש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.