נשרו כל עליו
נשרו ואינם עוד
נשאר ערום, כשמכה בו הברק,
נשאר ערום, רועד מעוצמת הרעם.
נשרו כל עליו
רק ענפיו הדקים רועדים
עוד אוחזים בעלים בודדים
שכבר גם הם נושרים.
נשמתו,
בין טיפות הגשם
מחפשת דרך,
נשמתו, מחפשת את הלב,
שתוכל בו להתישב.
רוצה לברוח, רוצה לברוח
אך שורשיו נטועים
עמוק באדמה.
רוצה לנוע, להעלם,
אך הוא תקוע
בדממה.
נשרו כל עליו
ואינו יודע עוד, דבר.
נשרו כל עליו,
הוא מרגיש כבר מיותר.
נשאר ערום כשמכה בו הברק,
נשאר ערום, רועד מעוצמת הרעם.
הגשם נוטף על ענפיו
ומתחזק
כמו דמעותיו
כמו רגשותיו.
רגשותיו..
נטועים כשורשיו באדמה..
נרתבים מהגשם
אך אינם נרקבים. |
