תופס משפטים שטסים באויר הפתוח
ולא זוכים להתייחסות.
לוקח איתי אל החדר,
מחביא מתחת לשמיכה.
מלקק, נוגס, מחטט, מפענח, מחביא שוב.

יוצא לעולם עם חזה נפוח,
גאה על המציאה ויודע שהחבאתי היטב.
מסתובב, מחייך, מסתיר סוד.
חוזר לטריטוריה המסומנת,
מיוזע אך רגוע.

מתיישב בפיסוק איברים על מזרוני הסרוח.
שותה, אוכל, נח, נוחר.
שותה, מעשן, מתעורר.
פותח מגירת שאריות המשפט האכול.
בוחן, מציץ, מנקה, מעשן, מניח במרכז השולחן.

רואה את המשפט באור חדש.
מעכל בקצב שלי מה הוא אומר.
נותן לו לחדור אליי לראש לאט לאט.

מתיישב, כותב.
מבין.
רגוע.

מישהו שורק בחוץ?
רץ לחפש משפט חדש!