דן ספרי / יש בי נהר עזוב |
זורם בשצף
ומציף את כל גדותי
כשאני מביט בו על המים
אני רואה שוב את פנייך
סירה דולפת של געגוע
אחד, שכבר מזמן לא נראה כאן בסביבה
כמיהה של ערב מתקרב
כשמתארכים בנהר הצללים
ואת תועה מרחוק על הגדה האחרת
בין קני-הסוף של זכרונות
רואה אותך
מטיילת כך דומם
ונשארת לך שרועה לתמיד
על חופי העונג הישן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|