אני בא ומדפק על תריסי לבבך
אשר האפילו על שמחת קיומך
ואומר לך, שאם כבדו השמיים
ונהיו נכאים וזועפים כלפייך,
כאן, אני המשורר, נכנס לתמונה,
וביכולתי להביא ללבך הקלה.
אניס עבורך את חשרת הצללים
בשלהבת מלותיי אשר תאיר
ותפלח לבו של חושך פוחח
שכך העז לחייך לפלוש, והוא פוצע.
"קומי נא, קומי" אלחש בזעם ורוך,
"פתחי דלתך אליי, אל האור
שבין השורות הכתובות,
ויישכח היגון בלי הצורך להזות,
כי אני פה, לידך, חי וקיים
להיות לך הקשת בענן.
06/01/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.