הצללים שלי לוחשים לי שעורי בוער,
אין לי צורך בהם יותר,
אני חשה בכאב בעצמי.
הצללים שלי ממשיכים לדרוש בשלומי,
בודקים את הטמפרטורה מתחת לאפידרמיס,
ממששים את המצח,
מחליקים משכך כאבים במורד גרוני.
הצללים שלי בונים בבטני מקדש,
כל פסליו בתוכי בנויים לעבודת אלילים,
ובטני שיכולה להכיל כל כך מעט,
הופכת למקום עלייה לרגל.
הצללים שלי ממשיכים לקבוע את גורלי,
בת כאב אחת ובת קול בתוכי,
וכל המשותף לנו נשרף
לכדי אש בעיני,
לכדי אש בבטני.
הצללים שלי ממשיכים לדרוש בשלומי,
ממשיכים לשרוף בתוכי,
עד אשר ישרפו כל זכר לו,
ואז לא יהיו לי יותר צללים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.