הם שניהם יושבים על הנדנדה, מדברים. מדליק סיגריה, היא עושה
פרצוף. צוחק.
מתחיל לדבר שטויות, מחקה את המבטא הזר שלו. "את צוחקת עלי?"
"כן..."
שניהם צוחקים. מעיף לה מכה קטנה, ומחייך.

הם אוהבים. ושניהם יודעים את זה. הם לא ביחד, הם לא זוג. והם
גם לא יהיו. בלי סיבה מיוחדת, ככה זה צריך להיות.
נפגשים, מתנשקים, מדברים על הכל. כמו תמיד, למה להרוס?

באותו יום הוא סיפר לה על ההיא שהוא נדלק עליה. היא צוחקת.
לוקח לה את הפלאפון ומתחיל לקרוא הודעות - ממישהו אחר: "לילה
טוב מתוקה שלי!! אוהב אותך..." עושה פרצוף.
צוחקת, מחבק אותה.
תמיד היא הרגישה כל כך טוב בחיבוק שלו. הכי מוגנת בעולם...

התחיל לרדת גשם. הם רצו לגגון הקטן שהספיק בקושי לשניהם.
"שמן". צוחק.
"קר לך קטנה שלי?" תופס אותה ומושיב אותה עליו. נותן לה נשיקה
קטנה בצוואר, ואז נושך. היא פולטת צעקה קטנה.
היא נעמדה, ואחריה - גם הוא. עמדו אחד מול השניה, במרחק שהאפים
משתפשפים. משפילים את מבטם.
"אוהב אותך..." מנשקת אותו. ושניהם מקווים שהנשיקה הזאת לא
תיגמר לעולם.
אחרי הרבה זמן, עוצר. בודק בשעון. "אני חייב ללכת..."
תופסת אותו ומנשקת אותו. רק שלא ילך...
מחבק חזק-חזק. רק שלא תברח לו...

הם אוהבים. ושניהם יודעים את זה. הם לא ביחד, הם לא זוג. והם
גם לא יהיו. בלי סיבה מיוחדת, ככה זה צריך להיות.
נפגשים, מתנשקים, מדברים על הכל. כמו תמיד, למה להרוס?

הוא הלך.
היא לא רוצה לצאת לגשם, נשארת מתחת לגגון. חושבת עליו,
ומתגעגעת לנשיקה שלו, ולמבטא הזר שמתגלגל אצלו בפה. צוחקת,
ומחקה אותו בקול.
מאחוריה - "את צוחקת עלי?"
"חשבתי שהיית צריך ללכת..."
"נראה לך שהייתי יכול לעזוב אותך?"

מתחבקים. לא רוצים שייגמר בחיים...
כי הם אוהבים. לא זוג, אבל אוהבים. מאוד, ותמיד.