אסף יופיטר / אן טייטלד |
תרופה,
שכחה
ומרגוע.
שלהבת בלבן שחור,
ריח גופו מיוחד.
הוא אינו מבושם,
יושב מולו ברעד
כל פעם מחדש,
מלטף מצחו ברוך
נכנע לקול צליליו,
שפתו שפה צחה
מעטים בה מדברים,
פ
ס
נ
ת
ר
כ
נ
ף
ש
ח
ו
ר
מכאן -
אין צורך במילים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|