מצאתי פירצה בחומה.
מצאתי סדק.
האור חודר דרכו כנשיקות על עיניי.
הרוח מתגנבת פנימה, כמו נשימת החיים,
וממלאת אותי ברסיסים של שיכחה.
קולות חודרים ומתנגנים באזניי, כמו שירת העשב,
ארוכים ונוגעים, ומלטפים אותי עכשיו.
ולאוויר יש טעם של משהו חדש.
משהו אחר.
שאחמוק החוצה?
שאשאר? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.