אמיר ברזל / תשובה |
הנחתי עלייך ראש.
ליטפת את שערי.
חשבתי שנישברת-
האהבה ניצחה אותך.
התקרבתי אלייך וליטפתי את פנייך,
את הפנת את ראשך לכיוון הנגדי, התרחקת ואמרת
"כנראה שאתה לא יודע לקרוא אותי",
"אני יודע לקרוא אותך", עניתי והסתרתי דמעה,
"פשוט בזמן האחרון אני לא מבין את הכתב"
היה הרבה יותר קל לסגור עניין
בעל כורחנו
והרבה יותר נכון להתחיל הכל מהתחלה
מכורח רצוננו.
בכל שיחה
אנחנו מכניסים עצמנו
לתוך סוגיה פילוסופית עמוקה,
ככה לעולם לא נמצא תשובות.
אני אוהב אותך.
יש פשוט מזה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|