אין מילים בם ניתן לתאר
את הרגש הזה
האופף
את כל המחשבות והתנודות,
החשים והכוונות.
זאת מין ידיעה - שכן
אך, למרות זאת - לא.
זאת מין אהבה
אך, למרות זאת -
אולי זאת בלבד הרגשת שייכות
ואין יכולת להתוודות
ולספר דברים תמימים ואמיתיים
כי כאשר אנו יחד
הכל מתבלבל ומסתחרר
ורוצה ליבנו לשקוט מסבל,
לחזור לקצב פעימותיו ולנוח,
כמו פער הנפער מתוכינו
מרגישים רצון כה עז להביע, לאהוב, להבטיח
אבל הלב העקשן והסרבן ממען להושיט אי אילו מילים
שבעזרתן נוכל להושע ולהיגאל מאותו
הרגש
האופף
את הכל.