|
אתה,
יושב לך על סוס עץ
ונאחז
מילים מתגלגלות לך מהפה
ונאספות אל קערות הכביסה
שיובלו מחר אל הנהר
הנשים תמוללנה אותן כחרוזי תפילה
על משטחי הדשא הסמוך
תרקודנה בשמלותיהן המרפרפות
את בדידותן האבלה
תאחזנה אחת בשנייה
לפתע,
צחוק מתקתק ישמע
מעריסות
צללי הלבנה יטילו עצמם
בטפטוף גשום
וצעיפי פסטל ירחפו לעטוף
ברכות רבה
כתף ועוד כתף
עיני דבש
חיוך
מילותיך ינטשו
בקרני השמש הנוסעת
אל שקיעתה
לא תהיה לך ברירה
אלא לרכב
על סוס הנדנדה
להשיל את בגדי הקטיפה
ולהימוג בחשכה
מוקדש ל - דפנה גינוסר -
בחיבוק...
|
|
|
אבא אומר שאני
דיסלקט, אני
אומר שלא.
אמא אומרת שיש
לי פוטנציאל לא
מנוצל, אני אומר
שלא.
אחותי אומרת
שאני כושי, אז
מה? אני שואל.
"סתם" היא
זורקת, "לך
לעזאזל." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.