הם עבדו את השדה בשביל לזרוע בו שנאה
הם עבדו את השדה בשביל להרוג אהבה
הם נתנו לי אקדח, ואמרו תהרגי את עצמך
הם נתנו לי סכין, ואמרו סובבי בליבך
הם לקחו לי את הכחול של השמיים
ובמקום זה נתנו שחור
הם הוסיפו לי עוד משקל על הכתפיים
ועוד מעט אני אפול
הם דרכו עליי במגפיים כבדות
הם דרכו את הנשק בידיים עדינות
ואני עומדת באמצע,מול כיתת היורים
ואני עומדת באמצע, והם לא מהססים
עוד צעד ועוד צעד בחרש הם צועדים
רומסים את כל הדשא והפרחים שמסביב
ולא איכפת להם שכואב, למה שיהיה?
אני בוכה,הם מחייכים... צוחקים
נותנים לי יד בשביל למשוך אותי עמוק יותר בפנים
הם רוצים שכל בגדיי הצבעוניים ממני יפלו
הם רוצים שאני אשאר ערומה בלי כלום
נפל אחד . . . נפל שני . . .
והנה, עוד מעט, אפול גם אני! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.