|
אהבתי איך שעשיתי עוגה
לכבודך ונישקתי אותך
ברגע שהוספתי סוכר חום
על שדייך.
את השוקולד הימסתי
ברגע שעברה לשוני על בטנך
ונזל לו לעבר ירכייך.
אחרי שעירבבתי את קצפת גבך
עם קרם משובח,
שנמוג לתוך עורך,
לתוך דמך.
לאחר שחומך עלה
תפחה לה תשוקתך
מבעבעת בריגשותייך,
את טעמת ואמרת לי:
"תענוג לאכול מרצפן חייך". |
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.