מגרד לי, מגרד לי בטירוף, אני יושב על הספה ומתפחלץ מגירודים.
מגרד לי ולא סתם מגרד לי - מגרד לי בתחת!  
לגירוד בתחת יש שתי פרשנויות פיזיולוגיות:
1.התחת מפרש את הגירוד בתור מחווה, יש כאן אלמנט של סיפוק צורך
בסיסי, מגרד לי - אז אני מגרד.
הגירוד הבסיסי הוא פונקציונלי ונמשך כ-10 שניות לערך, הפונקציה
שלו היא חיובית, כלומר יש הרגשה הטובה שלאחר הגירוד, אין צורך
להמשיך לגרד.
2.התחת מפרש את הגירוד בתור עינוג, כלומר הגירוד הזה מתחיל
בדיוק כמו שהתחיל הגירוד הבסיסי, אולם כאן אחרי 10 שניות,
בדיוק ברגע שאתה כבר מתכנן להפסיק לגרד, התחת מבקש ממך להמשיך,
הוא למעשה מתענג על הגירוד, הגירוד הפך מפעולה פונקציונלית
לפעולה בידורית, שיש בה בכדי לעשות לנו טוב.
הבעיה כאן אם כן היא הסביבה החברתית בה אנו חיים, שהרי ידוע
שבתרבות שלנו גירוד בתחת הוא דבר אלמנטרי, אך לעומת גירוד
בביצים שיש בו להעיד על גבריות, הגירוד בתחת יש בו להעיד בדיוק
על המימד השני, שהרי את הישבן אנו מקשרים בדרך כלל עם "עיברי
לידרים" למיניהם.
לכן בכל פעם כאשר אדם מגרד בתחת, גירוד שיש בו יותר מתועלת
פונקציונלית, אלא יש בו מן העינוג הפיסי תתעורר אצלו השאלה,
האם גם הוא יכול היה להיות איזה "עיברי לידר" שכזה, השאלה הזאת
תתפוגג כמובן, עם הכוסית הבאה שתעלה לו בראש.
הבעיה עם כל הגירודים האלה היא שאחר-כך נהיים בתחת כל מיני
כדורים של שערות שקשורים לכל מיני פינות בתחת, וכואב לתלוש
אותם.
כאילו מישהו חיבר גוש שערות קטן להמוני שערות קטנות אשר נמצאות
כל אחת במקום אסרטגי בישבן.
סבא שלי היה קורא להם "בורגולים".
דרך אגב השיטה הכי טובה היא לתלוש את הכדורים האלה במקלחת חמה
(תודה סבא!),
גירוד נעים!