כשהייתי קטנה הרחתי את השמש. אחרי שאמא הייתה מורידה את
הכביסה, ואני הייתי לוקחת אותה למעלה, אז יכולתי להריח את
הבגדים. היה להם ריח של שמש.
לשמש יש ריח חם כזה, ונורא צהוב.
גם אי אפשר להריח שמש סתם ככה, כי רוצים. שמש זה ריח מיוחד,
שצריכים נורא לרצות להריח.
רציתי להיות אסטרונאוטית כשאהיה גדולה, כדי לטוס לשמש ולהביא
בקבוקים קטנים של ריח לכל האנשים שלא יכולים לרצות נורא סתם
ככה, ואז הם יבינו שאני בכלל לא מדברת שטויות של ילדים, ושזה
נורא רציני.
בסוף אמא צעקה עלי שאני צריכה להתבגר.
אז לשמש אין כבר ריח, והבגדים סתם מסריחים מאבקת כביסה זולה.
אבל לפחות אני כבר לא ילדותית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.