דניאל בז / זרימה |
הפונה אל הים,
נשוט עם הרוח
כמו כלום לא קיים.
לשבת, להביט במרום,
לא לומר אף מילה
רק לחלום.
כמו נחל...
הבוכה לו בשקט
בתוך ים של דמעות,
וטיפות על העשב
בוהקות כמו מראות.
ללכת, בלי דעת לאן,
לא לפגוש אף אחד
רק להיות לבד.
כמו נחל...
ומימיו הבהירים
שיזרמו כך לעד,
כמו רגשותינו
אשר הפכו אחד.
כמו נחל, הפוגש את הים,
אין לו דרך אחרת
לזרום בעולם.
כמו נחל...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|