|
אני ואת נפרדים
והקרעים שבנינו ישמשו טלאי לבאות.
(מכל הימים למה דווקא היום)
שאי עינייך אל פגיון הדממה
איך הוא בא
מפלח את השחר
מביא פתרונות.
אני ואת נפרדים.
(לרגע אני שוכח רגעים עצובים)
גשם מתחיל לרדת והוא לא שוטף שום כאב
כאילו הטבע עצמו מנסה להגיד לנו שזו לא העת.
אני ואת נפרדים.
הבוקר רומז וקורא לי
וליבי דופק בצדדים מנסה לברוח.
אני מאמין שככה הכי טוב;
שאת שם
ושאני פה.
אבל תדעי שיום יבוא
(הנה היום)
שמילותיי ירימו כנפיים
ישילו עורם
וישמשו מעין טלאי לבאות אחרייך. |
|
|
מעצבן אותי כל
אלו שחושבים
ש"לחמך" זה הלחם
שלך ולא אבי
כלתך (האבא של
זה שאתה נשוי לה
- הסבר לעילגים)
כפי שזה באמת.
צרצר.
תגובת מערכת:
בטח. איזה
טפשים. הם לא
מבינים שזה
שמאשר את
הסלוגנים הוא
אבא של בת זוגתם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.