התקווה להיות איתך
משכיחה את הכאב
שבצלקות הצורבות
את נפשי.
האושר בלראות אותך
גורם לי לחיוך זורח
שמייבש את דמעות נשמתי.
החתימה על השולחן
עם שמו של אחר
נמחקת אט אט בראשי,
ליבי, לעולם לא ישכח.
נקודות ופסי עופרת
נמרחים על חתיכות עץ דקות
שמשקפות אל ליבי
ועיני בורקות ממי אושר ועצב,
אף אחד לא מושלם.
הרצון לעבור את התקופה הזאת
והרצון להישאר,
גובל בהפסד וניצחון,
המון כאב.
והלב, לעולם לא ישכח.
12.2004 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.