הצער, הדיכאון והאומללות
אלה מנות חלקך
הן יהוו לך חברה, לא יעזבו את נפשך,
חיי איתם יחד או אבדי את עצמך.

הגסיסה האיטית אינה עדיפה,
היא כואבת ומייסרת יותר ממהירה.
בקיומך את רק פוגעת בכולם,
הינך נטל מיותר לעולם.

לשם מה להמשיך בהצגה?
לו היה לך אומץ היית על הסוף מכריזה.
את נחותה בשל סיבות רבות,
את יודעת שבעולם זה אינך יכולה לחיות.

עדיין את מאמינה בניסים ובאגדות
כמה תמימה את יכולה להיות?
שום עזרה לא תבוא, הביני זאת,
ישנה רק דרך אחת לגרום למשהו טוב לקרות.

אז קחי יוזמה, הושיטי יד אל הסכין,
אמצי אותו אל ליבך, תקעי אותו בפנים,
זאת תהיה ישועתך, הנס היחיד בשבילך.