[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני אוהבת ולא יודעת מה לעשות
עם זה
עם כל האהבה העצומה שיש לי בגוף.
וכשלך רע, גם לי רע
כשלך כואב אז גם לי
אני מנסה להגיע אלייך
אבל לא מצליחה
כמעט נוגעת.
ואז אתה שוב נסגר בתוך עצמך
לא נותן לאף אחד להתקרב
להגיע, לגעת בלב
כל האהבה הזאת תיגמר בשלב מסויים.
ואז אתה באמת תישאר לבד
אולי ככה תבין שאני לא פה יותר
שזה נגמר
והלב שלי נסגר ונשבר לנצח.
בגלל מישהו אחד
בגללך.
אז אולי אני פשוט יוותר
כי אתה לא אחד שיחזיר אהבה
או ידע לזהות אותה כשהיא נמצאת לו בדיוק מול הפרצוף.
אבל אני לא יכולה.
עם כל הכוח והרצון שבעולם.
קשה לוותר על מישהו כמוך
בייחוד כשאוהבים אהבה שכזאת.



אני בטוחה שאתה קורא את זה ואתה יודע מי אתה.
אז רק שתדע שאיפושהו בלב, האהבה הזאת עדיין קיימת למרות כל מה
שאתה חושב ולמרות כל מה שקרה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ומה עם אבא?

טוב תודה.




בוליביה בשיחה
שגרתית עם אפרוח
ורוד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/8/01 15:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יאנה וינר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה