[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אור הבמה
/
משל העץ והילדה

אי שם בעולם יש גן יפהפה ומדהים ביופיו עם בעיה קטנה...
הגן מת עכשיו, עם ערפל שמכסה את כל מרחביו, הרקיע בגן חסר
כוכבים, והקשת בענן היא ללא צבעים; החשיכה שולטת ביד כה רמה עד
שהאור שמור לקרקעית בלבד.
אך בגן לא הכול מת - יש עץ תפוחים, ואפילו ילדה קטנה..
הילדה לא מאושרת בכלל "נמאס לי!!!" היא צעקה, רק כדי שקולה
יבלע בחשיכה. "אני עייפה, קר לי ואני ממש רעבה!!!"
ופתאום נשמע קול בחשיכה "בואי הנה אליי אם את רעבה".
"מי זה, מי שם?" הילדה צעקה.
"זה אני עץ התפוח, המפתח לגאולה", ופתאום הדרך אליו התבהרה
ויופיו ותפוחיו משכו את הילדה.
"מי אתה ומה אתה", אותו היא שאלה.
"אני? אני סך הכול עץ תפוח." תשובה תמוהה חשבה הילדה, הרי צריך
להיות עוד, משהו נוסף.
"הנה תפוח בשבילך", ושם היה תפוח על ענף של העץ הנדבן.
"אבל הענף גבוה לי ואני בכלל לא מגיעה, לעד אשאר רעבה".
ופתאום ג'ירפה עברה לה ומיד אמרה, "אל תדאגי ילדה קטנה... טפסי
עליי, היתפסי בקרניי, ואביא אותך אל התפוח הנכסף".
חשבה הילדה ואז אמרה "לא!!! את גבוהה מיד, אם אטפס איפול,
ואפצע. ובכלל, לא אוכל לאחוז בקרנייך, כי למעלה חשוך נורא".
"טוב", אמרה הג'ירפה והלאה הלכה.
"אני רעבה ואין לי תקווה", רטנה הילדה. אך העץ, לבו הלך אל
הילדה התאמץ נורא והצמיח תפוח נוסף למענה.
"הנה הצמחתי תפוח נוסף, הפעם נמוך יותר אז תיהני לך".
"אבל הענף גבוה לי ואני בכלל לא מגיעה, לעד אשאר רעבה".
ופתאום הגיע גמד עם סולם ומיד אמר "אל תדאגי ילדה קטנה, הסולם
יציב וחזק ותוכלי לעלות עליו ולקטוף את הארוחה".
חשבה הילדה ואז אמרה "לא!!! הסולם לא נועד לילדה. המדרגות
גבוהות מדי, ובכלל לא אוכל לראות את המדרגה האחרונה כי למעלה
חשוך נורא".
"טוב", אמר לה והלך.
"אני רעבה ואין לי תקווה", רטנה הילדה. אך העץ לא עמד בסבלה
והתחיל להטות את עצמו כדי להנמיך את הענף.
"הנה תפסי, אני קרב אליך".
"לא!!! אין עדין לא מגיעה".
לא וויתר העץ והמשיך במעשיו.
"הנה, תפסי עכשיו, זה הכי הרבה שאוכל".
"לא!!! אני לא מצליחה".
למרות ההיגיון, והמקום שהפיסיקה שיחקה, המשיך העץ: "תתפסי..."
ואז נפל. הוא מת ואיתו גם הגן.
ראתה זאת הילדה ובבכי פרצה, והגמד והג'ירפה מיד אצו לנחמה. אך
אט אט הבכי נפסק, ודממה התווספה לאפלה.
כל ורידיה ושריריה של הילדה הראו שיש שם דבר מה, ממש לפני
שחרור זעקה. והגמד והג'ירפה רעדו נורא. "לא!!!" זעקה הילדה.

"אם רק הייתי קמה כל זה היה נמנע", אמרה בעודה שוכבת לה על
הקרקע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני ואתה
נשנה
את העולם





אשליות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/2/05 23:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור הבמה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה