להיגמל
זה למות
מאה פעמים
ביום,
כל יום.

זה לפחד לחיות,
זה לפחד למות.
זה להרגיש חסר אונים
כמו פעוט ללא אמו,
זה להפוך נוזלי,
לקרוס כמו מגדל קלפים.

גמילה
זה לדבר אל עצמך
בקול,
לחוש בנחיל הטירוף
זורם בפיתולי מוחך.

זה הפחד
מצלילות ושליטה,
זה כאב הגעגוע אל
רחם-הבריחה,
אל מחוזות התעתוע
והשיכחה.

גמילה
זה להתפרק לשברים
נטולי מכנה-משותף.
זה לחבר את עצמך
חיבורים חורקים,
לשלם,
מחדש

נקי.

וזה כואב...