המבט שלה הורג אותך, היא הדבר הכי סקסי שראית, היא הבחורה הכי
יפה בעולם, משהו בה מושך אותך בטירוף. אתה אוהב אותה, אף פעם
לא ממש דברתם, אבל אתה יודע שאתה אוהב אותה.
יש לה בעיניים משהו כזה שמשגע אותך, וההליכה שלה, כאילו שהיא
מרחפת עשר סנטימטר מעל האדמה.

אמא שלך אומרת שאתה דפוק, כי כל פעם אתה מתאהב בבחורות שאתה לא
מכיר ובדרך כלל הם לא זורקות עלייך קצוץ ומה רע בגילי השכנה
שמתה עלייך מכיתה ד', היא בדיוק מסיימת עכשיו תואר במשפטים
ולהורים שלה לא חסר כסף.
אבל איזה גילי, ואיזה נעליים, אתה לא רואה חוץ ממנה כלום, ומה
בכלל אמא שלך מבינה, היא ואבא שלך אפילו לא ישנים באותה מיטה.

אתה רואה אותה כל יום, יש ימים שהיא אומרת בוקר טוב, ויש ימים
שהיא לגמרי מתעלמת ממך, כאילו שאתה אויר, אין לילה שאתה נרדם
בלעדיה, מדמיין אותה אומרת לך לילה טוב, ונרדמת לך על החזה
בחצי חיבוק.

היא לא רואה אותך מסנטימטר, מה זה סנטימטר, מילימטר, אם היא
אומרת לך שלום בבוקר, אתה צריך להגיד עשר פעם תודה לאלוהים, כי
ברוב המקרים היא אפילו לא מסובבת ת'ראש לכיוון שלך.
אתה יוצר איתה מדי פעם קשר עין, והיא מחייכת חיוך מאולץ, כזה
של "לא נעים".
כולם כבר מדברים עלייך כי אתה הכי שקוף בעולם, מה זה שקוף כמו
ניילון, הכי גרוע זה כשהיא עוברת עם החברות שלה, הם מעיפות בך
מבט כזה של רחמים וממשיכות ללכת.
החבר'ה מהעבודה מנסים להוציא אותך מזה, אומרים לך שהשתנית בזמן
האחרון ומנסים לסדר לך כל מיני "בליינד דייט", אבל אותך לא
מעניין כלום, אתה אוהב אותה.

אתה כבר המצאת לה שם חיבה, ואתה חולם על היום שתוכל להשתמש בו,
רק שאתה יודע שהיום הזה לא יגיע בחיים, כי בשבילה אתה אויר, או
אפילו לא אויר, כי גם באויר יש חמצן שצריכים בכדי לנשום ואתה,
אתה בשבילה רק ה-CO2.

היא יוצאת עכשיו עם איזה חתיך מהעבודה, אתה מכיר אותו, מנהל
זוטר מהמחלקה ליד, אומנם זוטר, אבל טחון, נוסע על איזה מאזדה
מודל מתקדם ומשכיר דירה בצפון ת"א, ואתה מה יש לך להציע,
דייהטסו שרייד מודל שמונים ואחת, ודירה מסריחה באבן גבירול.

אתמול הם נפרדו, שמעת במקרה, מהפקידה מהמחלקה ליד, היא אמרה
שהוא זרק אותה, כנראה בגלל זה היא גם לא באה היום לעבודה, אתה
מדמיין אותה יושבת עכשיו בבית בוכה, מסביבה מפוזרים מלא ניירות
טישו, אתה חושב עליה עכשיו ונזכר כמה אתה אוהב אותה, אתה מת
להתקשר, אבל מה תגיד? "תקשיבי מדבר גידי מהמחלקה, אף פעם לא
ממש דיברנו, אבל שמעתי שנפרדת מהטמבל ההוא, יש מצב לקפה?"
יום אחרי היא מגיעה לעבודה, עם עיניים אדומות, ובהפסקת צהריים
אתה רואה אותה, בוכה ליד הקולר בפינה, אתה עומד מאחורי העציץ
הגדול, מקווה שהיא לא רואה אותך ומת לגשת אליה ולהגיד משהו,
אתה מתלבט, מה זה מתלבט, בטירוף! בסוף אתה אוזר אומץ וניגש, כי
מה כבר יש לך להפסיד, אתה שואל עם הכל בסדר, היא מרימה את
העיניים הדומעות שלה מהריצפה, מסתכלת עלייך ופתאום בלי כל
התראה מוקדמת, מזנקת לך על הכתף ותחילה להתייפח בטירוף, אתה
מנסה לעודד אותה, מביא לה מים, אומר לה שזה לא סוף העולם, בתוך
תוכך אתה מודה לאלוהים על הרגע הזה ומבטיח שמעכשיו תלך לבית
כנסת ואפילו תתחיל להניח תפילין.
אתם יושבים על המדרגות של העבודה, היא כבר לא בוכה עכשיו, רק
מספרת על החתיך ההוא המניאק, שזרק אותה כמו זבל, וכמה שהיא
אהבה אותו.
נהיה ביניכם חיבור מטורף וכל השיחה היא מסתכלת לך בעיניים,
בסוף היא קמה מתנצלת על שהטרידה אותך עם השטויות שלה, אתה
כמובן מרגיע אותה ואומר שזה בסדר.

אתם כבר חודש ביחד, היא התגברה לגמרי על החתיך מהמחלקה ליד
ואפילו כבר אמרה לך שהיא אוהבת אותך, הסקס בינכם סבבה, היא ממש
משוחררת במיטה ועושה כל מה שאתה אוהב אפילו בלי שתבקש, אתם
יוצאים הרבה והחברות שלה מתות עליך, ליום ההולדת היא הזמינה
לכם צימר בצפון, ממש מתחת לחרמון, וכל הסוף שבוע הזדיינתם כמו
שפנים, היא מתה על השם חיבה הזה שהמצאת לה, גם לך היא המציאה
אחד, כזה חמוד.

בזמן האחרון אתה כבר מתחיל להרגיש חנוק, נשבר הזין מלדבר שלוש
פעמים ביום בטלפון וגם הקטע הזה שבלילה היא שמה לך את הראש על
החזה כבר מתחיל להציק, את החברות שלה אתה בכלל לא סובל,
ובעבודה אתה כבר מת לחזור לארוחות צהריים עם החבר'ה.

אתמול נפרדת ממנה, בצהריים ראית אותה בוכה ליד הקולר ואפילו לא
עצרת, רק זרקת איזה יציאה לחבר'ה, ויצאת גבר.