|
טו' בבוקר שש שלושים / חובק חבר מתכת
שדות פרוסים, גדר ברושים / דרכי - טיול הופכת
שחר של גוונים בדרך מתפתלת / העננים בכפור לבן
בינות פסי סגול כתום ותכלת / ולבנה במילואה כמו פוסקת חור
בזמן
טס נמוך אספלט לוחך / נוף נסוג אל תוך עיני
רוח עז מושך - נושך / בשפת סתרים לוחש אלי
יום חדש לעבודה נולד / נדמה ולא דרכה רגלי פה
היום הזה, אלמד כיצד / אני חדש נולד בו |
|
|
אני הגדול
מכולם. לא,
באמת, לא
כקלישאה, אני
עצום ורב ואין
גבולות לי.
שטחי אינסופי,
אני הקישוא
המוחלט.
חרגול בטיזר
מתוך: "מחשבותיו
המהדהדות של זה
שממחזר את
הסלוגנים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.