ארבל הכרמלי / לקחת אותי |
את הרתחת את דמי
וחשתי שהוא רוחץ
בדמך...
הוי, אהובתי,
את שאבת מתיקותי,
סחטת רטיטות מגופי
ומילטת גניחות מפי,
לקחת אותי... לקחת את כולי...
התמסרתי לידייך הענוגות,
חפצתי עמך לחצות
כל דרך העינוגים
של אוהבים ממשיים
ושכל העולם יראה ויקנא -
אינני מתבייש מרגש גואה
לאהובה שאל חיי מזמן חדרה
אך ריגוש חדש ומופלא היום הביאה.
מודה לך מאהבתי
28/10/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|